One Seaport Plaza - 199 Water Street - 27th Floor
New York, NY 10038
(212) 233-5555

לא ייתכן שיהודים ירצו לפגוש את הנשיאו הוא יתחמק

Friday, November 08, 2013
shturem.net features Ezra Friedlander
Read article on www.shturem.net

ר' עזרא פרידלנדר עם ג'ון קרי וקלינטון
"לא ייתכן שיהודים ירצו לפגוש את הנשיא והוא יתחמק"

יש לו מה לומר לעסקנים שלחמו בראש העיר היוצא בנושא ברית המילה והפסידו, והוא יוצא בשצף נגד החוצפה האירופית לדבר על כבוד לבעלי חיים לאחר ששחטו מיליוני אנשים לפני שבעים שנה ● בהתרגשות רבה הוא מספר על הפעם הראשונה שפגש במבטו של הרבי, על הרגעים המרוממים בעת ה'באנקעט' של כינוס השלוחים, ועל הכבוד שרוחשים כולם לשליח הרבי בבית הלבן ● ראיון מרתק עם ר' עזרא פרידלנדר, איש עסקים יחצ"ן ולוביסט, בעל קשרים נרחבים במסדרונות הממשל האמריקאי ● הרגע בו נולדה בקרבו ההחלטה לצאת למשימת חייו, ומה הייתה תגובת אביו האדמו"ר מליסקא
כתב שטורעם בארה"ב

בין אלפי הנוכחים במעמד ה'באנקעט' העוצמתי ביום ראשון השבוע, זיהיתי גם אותו. את העסקן והלוביסט החרדי, ר' עזרא פרידלנדר שיחי', משוחח עם כמה אורחים רמי מעלה.

הוא משתתף קבוע במעמד המיוחד והיחיד הזה, הערב המרגש ביותר של העם היהודי, מידי שנה בשנה.

בפתח הראיון המיוחד אתו, למגזין 'עונג חב"ד' המורחב בסיכום כינוס השלוחים העולמי לשנת ה'תשע"ד, אני מברר אצלו כמובן האם ביקר אי פעם אצל הרבי.

"בוודאי שביקרתי אצל הליובאוויטשער רבי – הוא מגיב מיידית – זכיתי להיות בכמה וכמה התוועדויות, וכמובן במעמדי חלוקת הדולרים לצדקה.

"באחד הפעמים, שאלתי את הרבי מה אני צריך לעשות בענין הפרנסה, ותשובת הרבי הייתה שעלי להתייעץ בנושא עם הרב האישי שלי. לימים, נזף בי אבי, מדוע לא ביקשתי אז ברכה לשידוך.

"אני זוכר את הפעם הראשונה שפגשתי במבטו של הרבי. ישבתי לשיחה ידידותית עם חבר טוב בשם גולדמן, והוא אמר לי ככה בטבעיות, יש עכשיו פארבריינגען אצל הרבי, אנחנו צריכים לנסוע לשם. הסכמתי. היינו באולם הגדול של 770 כמה דקות לפני השעה 9 בערב, ופתאום הושלך הס. האולם היה מלא מפה אל פה, והרבי צעד בראש זקוף עד מקומו והתיישב. אני זוכר שנפגשתי במבט של הרבי, בעיניו הכחולות עם המבט העמוק והאוהב, ונתקפתי פחד. הסרתי מיד את מבטי.

אנחנו יושבים במרכז העסקים הסואן של מנהטן, בקומה ה-27 של גורד שחקים הצופה אל 'מגדל החירות', הבנין הגבוה ביותר בניו יורק שעומד על חורבות בנייני התאומים. אבל הוא מדבר בערגה על פועלה העצום של תנועת ליובאוויטש.

ר' עזרא יוצא ובא בלשכות ראשי ערים, מושלים ונשיאים. אולם הוא יודע היטיב מי הוא השגריר האמיתי של העם היהודי בוושינגטון. ככה זה נשמע במילים שלו:

"ידידי הרב לוי שמטוב, השליח של הרבי בוושינגטון, הוא ללא ספק "השגריר של העם היהודי במסדרונות הממשל האמריקאי בוושינגטון".

"בכל מקום שאני הולך, שואלים אותו אם אני חב"דניק. אתה צריך להבין שבשבילם יהדות זה חב"ד. במילא כל יהודי הוא בוודאי חב"דניק. הם לא מכירים מושגים אחרים, הם לא בקיאים בהבדלים של חוגים מגזרים וחצרות.

"יש הרבה עסקנים, לוביסטים, יש ארגונים יהודיים רבי עוצמה שיש להם משרדי ענק בעיר הבירה. אבל ר' לוי הוא היחיד מכולם שמתגורר שם, ולא חוזר לשבת לליקווד או לבורו פארק, לקראון הייטס או לויליאמסבורג. הוא נמצא שם עם כל המשפחה. יש לו שם בית כנסת, ושם מתפללים היהודים הבכירים ביותר בממשל. האנשים הקרובים ביותר לנשיא המעצמה הגדולה.

"אצלו אין הבדל אם בחדר הסגלגל יושב נשיא רפובליקני או נשיא דמוקרטי. כל יהודי במעגל הקרוב של הנשיא, או במעגלים אחרים, מוזמן אליו לסעודת שבת בבית. למסיבות חג, ולערבים יהודיים. את האמת אני יכול לומר לך, שעוד יותר חשוב מקשר עם הנשיא, הקשר עם היועצים ואנשי לשכת הנשיא חשוב באין ערוך, כי הם באמת קובעים את הסדר ואת הלו"ז, ונותנים את הטון ואת הכיוון בכל נושא.

"לפעמים אני חושב לעצמי, ומדמיין, אם היו לנו כאלו קשרים קרובים בבית הלבן, לפני שבעים שנה, היה אפשר להציל הרבה יותר.

"המהפיכה של הרבי בעולם, ושל השלוחים שלו בכל מקום, זה דבר מיוחד במינו. אספר לך את האמת, אני מוזמן מידי שנה לעשרות קוקטיילים, אירועי פתיחה, אירועי גאלה, דינרים למיניהם. כבר אין לי את הזמן ואין לי את הכוח לרוץ לכל מקום. אבל יש ערב אחד עליו אני לא מוותר בשום אופן. זה הבאנקעט של כינוס השלוחים.

"אתה רואה בערב הזה את תמונת המצב האמיתית של העם היהודי. לא רואים את זה בשום מקום אחר. כל שנה יש מוטו חדש, וסביבו נחשפים האורחים הרבים לעוצמתה של תנועת ליובאוויטש. אתה נדהם לראות עד כמה העולם גדול, ועד איפה מגיעה חב"ד. הרצון הבלתי נגמר של כל שליח, להגיע לעוד יהודי ולזכות עוד יהודי, זה משהו מדהים.

"הרי ברוב המקומות האלו, אם לא היה שם שליח חב"ד, לא היה סיכוי לקהילה היהודית לשרוד. לא צריך בשביל זה רבי עקיבא איגר או רשב"א שיסביר לך מדוע. זה דבר פשוט וגלוי ברבים. וההצלחה הזו של השלוחים להקים קהילות ולשמר אותם, זה משהו שלמעלה משכל אנושי. זה לא בדרך הטבע. ברור לגמרי שזה כוחות מיוחדים שהם שואבים מכך שהם קשורים בצדיק קדוש וטהור.

"מה שעוד יותר מדהים אותי. לוקחים אברך צעיר, היישר מהישיבה, בן 22 וגם רעייתו סיימה את לימודיה בסמינר. הם לא היו בשום קולג' רשמי. לא למדו מתמטיקה, הנדסה, ראיית חשבון. כלום. רק תורה. והם יוצאים עם משפחה וילדים למקום בלתי נודע. אין להם כסף אתם. אין להם את השפה לרוב. ואפילו – בעשרים השנים האחרונות – לא שמעו מהרבי שום הוראה אישית לצאת לשם, ובכל אופן הם לוקחים על עצמם מחוייבות לכל החיים, לשליחות של הרבי. זה כח עליון של צדיק יסוד עולם.

"הרבי גם מגלה מופת בתוך אותם אנשים. הרי אם היו נשארים בכפר חב"ד או בקראון הייטס, לא היו מגיעים לכאלו הישגים בחיים. פתאום הם מנהיגים, ובונים בניינים, ומגייסים מליונים, והופכים חיים של אלפי יהודים, נשמות של יהודים. בונים יהדות מחדש בפינה נידחת.

"והעולם מכיר בזה. כשאני נוסע לארץ תמיד ניגשים אלי אנשים לא דתיים, ושואלים אותי "אתה מחב"ד?" או כשאני נמצא בוושינגטון תמיד השאלה היא "אתה מהאנשים של הרבי?".

"וידוי אישי קטן. אי אפשר שלא להידבק מהלהט הזה. אני מדבר כעת כיהודי רגיל. לא עסקן, לא איש עסקים, לא יועץ ולא לוביסט. יצא לי להיות בנסיעה במדינה מסויימת בעולם, ונפגשתי עם יהודי יוצא רוסיה. תוך כדי שיחה התחלתי לדבר אתו על החשיבות של חינוך יהודי לילדיו. אני לא חונכתי לכך, אבל האווירה הזו של השפעה על יהודי אחר, ולקרבו במאור פנים, הרבי הפך זאת לנחלת עם ישראל.

את השיחה אנחנו מקיימים בעיצומו של יום הבחירות בארצות הברית. ומטבע הדברים השיחה נסובה בחלקה השני על פוליטיקה מקומית ופוליטיקה ארצית. אבל את חציו השני של הראיון, פתחנו בשאלה ישירה:

איך אתה מגדיר את 'עזרא פרידלנדר', מי אתה באמת?

"כל אדם בנוי מהרבה שכבות. הרבה פנים לאישיות. האמת הפנימית שלי היא, לא בעסקנות וביח"צנות אלא במסורת בית אבות.

"אולי תופתע לשמוע, אבל אבי הוא כ"ק האדמו"ר מליסקא שליט"א, ואני עוסק הרבה בלסייע בידו להמשיך את חצר הקודש ליסקע, מורשתו של הסבא זצוק"ל. אני עוסק בהדפסת הכתבים והספרים של בית אבות, ואני יודע שהרבי עודד מאוד נושא זה.

"הסבא ר' יוזפא מליסקא היה מאלו שניצלו מהשואה האיומה בזכות פעילותו של חסיד אומות העולם ראול ולנברג. ורציתי מאוד ליזום משהו שינציח את פועלו. התחלתי לארגן לובי מיוחד עבור הנצחת זכרו, ומשם דברים התגלגו הלאה.

"בצד המעשי. אני איש עסקים, שמקדיש מזמנו וממרצו לייצג ארגונים שונים מול מוסדות הממשל. עוסק ביחצ"נות של אישים ומוסדות יהודיים. אני עובד עם הרבה ארגונים יהודיים על בסיס קבוע. לדוגמא, יש בית ספר מיוחד לילדים בעלי צרכים מיוחדים 'שמע קולינו'. את כל העבודה שלהם על תקציבים ואישורים מול העירייה, הממשל וכדומה, אני מנהל עבורם. כשמגיעים תקופות של בחירות, אני מנהל קמפיינים לנשיאות, או לראשות העיר, וכן למשרות חשובות בעירייה, בתוך הקהילה היהודית ובמיוחד החרדית.

איך נכנסת לעולם הזה, שהוא כל כך רחוק מבית המדרש של אביך?

"עוד בגיל צעיר מאוד, אני זוכר את עצמי נמשך אחרי הידע בתחום ההיסטוריה של ארצות הברית. אני זוכר את עצמי קורא על הצעדה המפורסמת של משלחת הרבנים בוושינגטון. זה היה לפני שבעים שנה לערך.

"הידיעות והשמועות מאירופה הבוערת באש הכבשנים הגיעה טיפין טיפין, אבל הממשל האמריקאי לא עשה כלום. בערב יום כיפור ה'תד"ש צעדו 400 רבנים מכל רחבי ארצות הברית בבירת הממשל, כדי למשוך תשומת לב וכדי לפגוש את הנשיא. הם רצו לזעוק על קורבנות השואה, ועל אוזלת היד של העולם.

"את הנשיא הם לא פגשו, אבל הסנטור וורן ברבור ויליאם שהיה מבין קומץ הפוליטיקאים שהסכימו לפגוש את הרבנים על מדריגות גבעת הקפיטול, הגיש הצעת חוק שהייתה מאפשרת ל100.000! קורבנות השואה להגר באופן זמני לארצות הברית. ברבור מת שישה שבועות לאחר הצעת החוק, והוא לא עבר. הצעת חוק מקבילה הוצגה בבית הנבחרים על ידי חבר קונגרס אחר, שגם לא הצליחה לעבור.

"אני זוכר את עצמי זועם. כועס ולא מסוגל להירגע. באותו רגע החלטתי, אני רוצה להכיר את הנשיא של ארצות הברית. אני רוצה להיות מסוגל לדפוק אצלו בדלת, ושהוא יפתח אותה ויכניס אותי פנימה. לא עוד.

"התחלתי לכתוב מכתבים, התחלתי לנסוע לוושינגטון לדפוק על דלתות. ולאט לאט הם החלו להיפתח. הייתי משתתף באירועים שונים. התחלתי לייצג ארגונים שונים. ובאמת עברתי דרך ארוכה. כל טעות אפשרית שמישהו בראשית דרכו בעסקנות יכול לעשות, עשיתי. היום אני כבר בעל ניסיון. ואני אומר לכל העסקנים הצעירים שמתחילים, הדרך היחידה להגיע למעמד הנכון, להצלחה, היא אם עושים את הטעויות האלו.

"אבל עד היום ההתמודדות לא קלה. כל משימה חדשה היא אתגר. אפילו היום, כשאני כבר 30 שנה בתחום הזה. ובאשר לשאלתך על בית אבי. יש לי אבא חשוב עם שכל ישר. הוא תמך בי, ועודד אותי ללכת בדרכי זו. את העבודה התחלתי מהבייסמענד שלו. הוא ראה הכל.

אם נקפוץ לרגע 30 שנה קדימה, מה היו הדברים שעשית בשנה האחרונה?

"עסקתי בעיקר בייעוץ לקמפיינים של מועמדים למשרות בכירות. או עשיתי לובי למען מטרות חשובות בעיני. בחודש ינואר, קיימנו ערב גדול מאוד בוושינגטון, ערב הוקרה למען פרויקט ההגנה על ערי ישראל מטילי המרצחים 'כיפת ברזל'. עבדתי יחד עם רוברט רעכניץ מקליפורניה, יהודי יקר שתורם רבות למען פרויקט זה.

"בחודש נובמבר, ארגנתי בעיר הבירה את אירועי 100 שנה לאלבניה, תוך שאנו מדגישים את חלקם הגדול בשמירה על היהודים שם, שלא נספו בשואה האיומה. היה זה מידה של הכרת הטוב. בחודש ספטמבר האחרון, הייתי היועץ של מר סקוט סטרינגר, כפי שדיווחתם בהרחבה בשטורעם. וב"ה הוא ניצח והמועמדות שלו התקבלה.

תוכל לספר לנו קצת מה הפרויקט הגדול הבא?

"בקיץ היו בישראל חגיגות יום הולדת התשעים של נשיא המדינה מר שמעון פרס, ובקיץ הבא זה יום הולדת ה-65 של מדינת ישראל. יחד עם בכירים בממשל שהם ידידי אמת לעם היהודי ולארץ ישראל, אנחנו מקדמים הענקת מדליית זהב של הקונגרס האמריקאי למר שמעון פרס כנציג המדינה.

"זה יהיה מעמד גדול וחשוב, שיחזק עוד יותר את המחוייבות וידגיש את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הממשל והקונגרס לעם היהודי, וכן יעלה על נס את התרומה המכרעת של ישראל לארצות הברית.

 

*

נחזור קצת לפוליטיקה המקומית. יש בחירות עכשיו, מה יהיה עם הסיפור של ברית מילה?

"אני מצהיר מיד בפתח התשובה. אני לא הייתי נלחם על זה. זה לא היה חכם, ולכן זה גם לא הצליח. באנגלית יש פתגם שאומר 'אל תלחם בסיטי הול' משום שאף פעם לא תצליח.

"בלומברג הוא יהודי עשיר. אדם ששווה 20 מיליארד דולר לא מרגיש את האזרח הפשוט, שכואב לו הדו"ח על חנייה לא נכונה בשעה הלא נכונה שעולה לו 120 דולר עליהם עמל ביזע רב, ולפעמים זה רבע מהמשכורת השבועית שלו. ראש עיר כזה לא מסוגל לרדת לדקויות של קבוצות אתניות שונות. הוא לא מבין את זה, ממרום עושרו ומעמדו, הוא לא רואה אותנו בכלל. אני לא מצדיק אותו בכלל. הוא לא היה הוגן, בתחילה הבטיח שלא יתערב בתחום הדתי הזה, והוא איכזב. הוא לא שמר את המילה שלו.

"הייתי עושה זאת בצורה אחרת, חכמה הרבה יותר. בדברים כאלו לא הולכים עם ראש בקיר. בונים אסטרטגיה. חושבים ואז עושים. הם רוצים שיהיה פיקוח, למה לא? היינו בעצמינו פותחים ארגון גג לכל המוהלים, וכל מוהל שרוצה אישור צריך להראות שהוא למד את המקצוע, ויש לו סמיכה לכך. תעודה. ויהיו ימי השתלמות. ומידי שנה צריך לחדש את תעודת הכושר. אם הארגונים השונים, והעירייה היו רואים שאכפת לנו, הם היו מניחים לנו.

"גם בנושא שהם עשו מזה רעש בתקשורת, מציצה בפה, החלק של הברית מילה הנדרשת על פי הלכה מהמוהל. וכמובן שזה עורר סנסציות לא חיוביות. מה הבעיה להתחייב שכל מוהל ייבדק פעם בחודש שאין לו הרפס ח"ו. הרי ילדים בריאים זה אינטרס שלנו, לא רק שלהם. מה הבעיה להתחייב שכל מוהל שוטף את הפה עם אלכוהול לפני כל ברית מילה, ומי שלא עושה זאת מבטלים לו את התעודה. צריך לבנות מההלכות של המילה, משהו ברור וחוקי, וזה החוק שאנחנו נגיש. לא שהם יכפו עלינו.

"או אז, היה אפשר להסביר להם. שהעם היהודי עושה בריתות כבר אלפי שנים. ומיליוני ילדים יהודיים עברו את התהליך הזה, ולא קרה להם כלום. ואם יש תלונה מוצדקת, צריך לטפל בזה נקודתית ולא לנסות לבטל מסורת מקודשת של אלפי שנים. אם באים בגישה זו אחרי הצעדים הקודמים, זה מתקבל אחרת. לעומת זאת עסקנים ללא ניסיון וללא ייעוץ עוררו מהומות והובילו מלחמות. ובסוף מה? הפסידו.

האם ראש העיר הבא יבטל את החקיקה בנושא?

"אי אפשר לנחש מראש מה תהיה הגישה שלו, וכל מה שאומרים המועמדים לפני הבחירות, זה מס שפתיים בלבד. קשה לי להאמין שאחרי הפומביות שניתנה לנושא, הוא יבטל הכל במחי יד. יהיה לו קשה לבוא ולבטל. אבל בטיפול נכון, ובהסברה יעילה, אפשר להשיג הרבה דברים.

זה מזכיר קצת מה שקורה באירופה, במדינות שונות.

"מה שקורה באירופה של ימינו זה פשוט איום ונורא. אני לא מסוגל להבין איך אין להם את הבושה, לילדים ולנכדים של הנאצים ימ"ש ולשאר הצאצאים של האנטישמים הגרועים במדינות אירופה, לדבר אתנו על 'שחיטה'. הם, ששחטו מיליוני בני אדם, שרפו ועינו וחנקו למוות במשרפות ובאמצע הרחוב, הם חומלים פתאום על פרות?

"ראשית הם צריכים להיות בעמדה של בקשת תחינה וסליחה ומחילה מהעם היהודי. ל-1000 השנים הבאות. וגם אחר כך אמורה להיות להם בושה טבעית לבוא ולהטיף מוסר על אתיות ועל כבוד אנוש, ועל כבוד לבעלי חיים. זה הרי לא יאומן שהם נטפלים לברית מילה ולשחיטה יהודית.

אין אווירה של בחירות ברחוב, זה ממש לא מרגיש שקורה משהו היום.

"הציבור היהודי הוא 5% בלבד מהאוכלוסיה בעיר ניו יורק. ולכן הרבה אנשים חושבים לעצמם, אנחנו הרי מילא לא נשפיע כלום. אז למה לטרוח ולצאת מהבית, מהבית מדרש, או מהמשרד.

"לדעתי אם הציבור יבין איך הממשל עובד. הקשר בין הממשלה לעירייה, והפוליטיקה שמנתבת את הקשרים האלו, הם יחשבו אחרת. הבעיה היא שאין שום חינוך לדבר. אני לא רוצה לבטל תורה חס ושלום, אבל לא היה מזיק אם הילדים שלנו בבתי הספר ובתלמודי התורה יקבלו מושגים בסיסיים, של אזרחות טובה.

"זה לא כמו בישראל, שבחורי ישיבות וילדים חיים את הפוליטיקה. כאן זה הרבה יותר גדול. אין רסיסי מפלגות. יש שני מפלגות גדולות, והפעילות היהודית כלולה בכל אחד ממפלגות אם אלו.

ובאיזה צד נמצאים היהודים? בצד הרפובליקאי או בצד הדמוקרטי?

"הציבור החרדי הוא ציבור עני. לא לומדים אצלינו מקצועות חופשיים, ולא משקיעים בכלל כמעט בלימודי חול. כך שאם משקיעים במה שחשוב בלימוד התורה, ויושבים בכולל או בישיבה, בוודאי שהמשפחה מסתפקת במועט.

"וכאן נכנס הסיוע הממשלתי לתמונה. הציבור החרדי זקוק לדירות מוזלות (סעקשיין 8), לתלושי מזון (פוד סטעמפס) וכן הלאה. מי שנותן בהרחבה את הדברים האלו הם הדמוקרטים, הם בעד שהממשל תומך בחלשים. בכלל הרוח הזו, היהודים אוהבים לתמוך בדמוקרטים. הרפובליקאים לא נותנים הנחות, הם בשיטה שהאזרח צריך לעבוד קשה ולא לקבל מתנות חינם. מנגד, הם בעד הורדת מיסים, זאת אומרת שהעובד ישלם פחות מיסים על הוצאות שונות, וגם בגלל חוסר התלות, ההוצאות הממשלתיות יפחתו במידה ניכרת.

"לדעתי, התלות הזו בקצבאות הממשלתיות, הם לא דבר טוב. אבל בשטח, רוב התושבים בבורו פארק, ויליאסמבורג, ליקווד, מונסי, פלטבוש, זה משפחות ברוכות ילדים מעוטי יכולת, שצריכים את התקציב הממשלתי הזה. ללכת לשנות זאת, זה חינוך של דור שלם. בינתיים זה לא קורה.

"אני עצמי לא שייך לשום צד. בפנקס אני רשום במפלגה הדמוקרטית כמו רבים, אבל בבחירות לנשיאות ב-2008 בחרתי לג'ון מקיין הרפובליקאי.

ה' בכסלו תשע"ד

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
Related Articles
Wednesday, June 12, 2013
Op-Ed by Ezra Friedlander
Quotes and Op-Eds on the 2013 NYC Mayoral Election
Tuesday, November 06, 2012
Ezra Friedlander, CEO of The Friedlander Group, a public policy consulting company not aligned with any presidential campaign or candidate urges to vote the 2012 Presidential Election
Saturday, January 11, 2014
Op-Ed by Ezra Friedlander in the light of the NY Post coverage of the Stark abduction
Sunday, January 12, 2014
Ezra Friedlander radio interview on Religion on the Line
Tags
Sign Up for Updates
The Friedlander Group
One Seaport Plaza - 199 Water Street - 27th Floor
New York,  NY  10038
t. (212) 233-5555
f. (212) 233-5556
Communications@TheFriedlanderGroup.com
 
BB DESIGN & DEVELOPMENT